הזרעה מלאכותית בבעלי חייםשימוש בהזרעה מלאכותית בסוסים נערך עוד בשנת 1322 בשבטים ערביים. את היסודות להזרעה המלאכותית, כפי שהיא מוכרת לנו כיום, הניח לזארו ספלנצאני (Spallanzani) במחצית השנייה של המאה ה-18. ספלנצאני ביצע הזרעת כלבה בשנת 1780, וכפי שהוא דיווח: "הזרע הוזרק לתוך המטריקס באמצעות מזרק קטן. דאגתי לתת למזרק דרגת חום, שנמצא כי יש לאנשים ולכלבים. הכלבה הביאה לעולם שלושה כלבלבים ערניים, שני זכרים ונקבה אחת."
הקפאת זרע
ב-1776 החלו לבצע ניסויים בהשפעת טמפרטורות הקפאה על תאי זרע אנושיים. ב-1953 התפתחה טכניקת ההקפאה בשימוש בקרח יבש, ובאותה שנה הושג בבני אדם ההיריון המוצלח הראשון מזרע קפוא. ב-1960החלו להשתמש בחנקן נוזלי להקפאות זרע. ב-1972 הוקם בנק הזרע הראשון. זה זמן רב בעולם, וכיום גם בישראל (וכמובן בנחלת החי), ישנה אפשרות להקפיא זרע של כלבים, כך שיהיה ניתן להשתמש בו בעתיד לאורך עשרות שנים או לשלוח את הזרע של אותו זכר מבוקש לכל מקום בעולם.
באלו מקרים מקפיאים זרע?אחת הסיבות השכיחות ביותר ל
הזרעת כלבים היא כלבים שאמורים לעבור סירוס, למשל מסיבות התנהגותיות (אגרסיביות-תוקפנות יתר). נבדיל בין אגרסיביות נרכשת – כלב שעבר התעללות, כלב שחי במכלאות וכדומה – לבין אגרסיביות שהיא בעיה מולדת, הקשורה לאופיו של הגזע או הכלב הספציפי. במקרה האחרון כמובן שלא נרצה לשמר זרע זה.
סיבות נוספות לסירוס כלבים הן רפואיות: פתולוגיות בבלוטת הפרוסטטה (ערמונית) כמו דלקת או גידול, דימומים חוזרים ונשנים בדרכי השתן, גידולים באיבר המין או גידול באשכים.
מקרים אחרים בהם יש צורך בהקפאת זרע: כלבים עובדים, כלבי יחידות מיוחדות (כגון יחידת העוקץ, כלבי משטרה, כלבי נחייה לעיוורים). בכל תחום קיימים הזכרים האיכותיים והמקצועיים ביותר, והמטרה היא לשמר לתקופה ארוכה את אותו הזרע כדי להקנות לצאצאים את אותן תכונות רצויות.
בעבר הטכניקה דרשה פעולה פולשנית כירורגית (פתיחת בטן), בכדי להחדיר את הזרע ישירות לרחם. כיום החדרת הזרע לרחם נעשית באמצעות אנדוסקופ (סיב אופטי) בטכניקה מתקדמת, פחות פולשנית וללא כאב. ניתן לראות בעזרת המוניטור והסיבים האופטיים את ההגעה ל-cervix (צוואר הרחם), ובאמצעות קטטר בקוטר של 2 מ"מ, דרך תעלת עבודה המורכבת על האנדוסקופ, להזרים את הזרע ישירות לרחם. יש משמעות עצומה בשימוש בזרע קפוא מופשר, שיוחדר ישירות לרחם, שכן הדבר מעלה את סיכויי הצלחת ההפריה.
חשיבות עצומה יש לשימוש באנדוסקופ המלווה במסך טלויזיה, כדי לוודא שאכן אנו עוברים את ה-cervix וחודרים ישירות לרחם. לדוגמה: בבולדוג האנגלי יש אחוז גבוה של כשלון הזרעות רגילות. הסיבה, במקרים רבים, היא מבנה הרחם של הבולדוגים (המזכיר צורת u), הגורם מכוח הגרוויטציה לשקיעת דם נוזלי בקרקעית הרחם בזמן הייחום, מה שלא יאפשר קליטת היריון. זיהוי הבעיה בעזרת אנדוסקופ, יאפשר שאיבת הנוזל הדמי לפני ההזרעה עצמה ויפתור את הבעיה.
בעזרת האנדוסקופ נוכל לזהות אם ישנה פתולוגיה ברחם: גידולים בדפנות הרחם, דלקת רחם או אנומליה אנטומית – כלומר מבנה לא תקין של הרחם, שלא יוכל להחזיק היריון.
עוד יתרון של השימוש באנדוסקופ ובתעלת העבודה שמורכבת עליו הוא האפשרות הטיפולית. לאחר זיהוי הבעיה הרפואית, ניתן לטפל באמצעות שטיפות ניקוז והחדרת אנטיביוטיקה לרחם.